132 88 49 MB
Hebrew Pages 372 [373] Year 1964
א .בן־נריה
גידול דבורים
גידול דבורים מאת
אברהם בן־נריוז מהדורה מחודשת ומורחבת
הוצאת ארגון
מגדלי
דבורים בישראל
תל־אביב ,תשכ׳ד
4 6ז 1ק £ £
8££
8)11.11071ג)36גע 2?6ע#62
כל הזכויות שמורות לארגון מגדלי דבורים בישראל
3.61ע. 18מ! 16>1נעע? דפוס "התחיה" בע״מ ,ירושלים
תוכן העניינים הקדמת ארגון מגדלי דבורים הקדמת המחבר
.
5
...........................................................
6
.
-
א .תולדות הענף ,ערכו למדינה וסיכוייו לעתיד
.
.
ב ,הביולוגיה של הדבורה והדבורית — י .לינדר
.
.
15— 7 68— 16
מוצא דבורת הדבש 16ז תיאור הובררה ■ ; 18מבנה פניימי של גוף הדבורה . ; 31מחזור החיים של הדבורה 45ן הדבודית ; 57 הרוורת — מעיון הדבורית ; 58מחזור החיים של הדבורית .61
ג .ציוד המכוורת ..............................................................
97— 69
א .הכוורת 69־ ב .לבוש ,כלים ומכשירים ; 78ג .כלים לרדיית דבש ; 85ה. .בניינים .91
ד .הצעדים הראשונים בהקמת המכוורת ה.
מחזור העבודות במכוררת במשך השנה
.
.
.
.
107— 98
.
167—108
.1עבודות הסתיו 108ז .2עבודות החורף .3 ; 116לקראת האביב .4 ; 122התרבות .האוכלוסייה .5 ; 130ההתנחלות ; 140 .6תקופת האגירה .7 ; 144עונת רדיית הדבש .8 ; 148עונת הקיץ .160
ו.
דרכי רביית הדבורים .
ז.
גזעי הדבורים .....................................................
...
ח .יחסי גומלין בין הדבורה .והצמח — מ .זהרי
.
199—168
207—200
.
217—208
.1היחסים בין החרקים והפרחים .2 ; 208מיבנה הפרח 210ן .3האבקה .4 ; 213הצוף והגופנים .5 ; 214ההבורה וההפרייה של צמחי תרבות .216
ט .צמחי הדבש של ארץ ישראל — מ .זהרי .
.
.
243—218
א .אזורי הארץ מבחינת הכוררנות ; 218ב .צמחי הדבש החשובים ביותר בארץ .222
י.
תוצרי המכוורת ........................................................... דבש ; 244שעווה ; 260מזון מלכות ; 270אבקת פרחים ; 277
פרופילים .282
285—244
יא .הדבורה בשירות החקלאות ...........................................
יב .מחלות דבורים — ר .בר-כהן
297—286 322—298
א .מחלות הוולד ; 298ב .בחלות הדבורים חבהנחות ; 311
ג .איבחון מתלות ומניעתן ; 319ד■ .משלוה מדגמים למעבדה ; 321ה .חיטוי הציוד .321
יג .מזיקי המכוורת.............................................................
336—323
עש הדוגג ; 323הצרעה ; 327עכברים ותולדות 332ן כינת הדבורה ! 333פרפר ״גולגולת המת״ ; 334שדקדק ; 335 מזיקים אתרים .336
יד .הרעלות דבורים — א .רסקין
349—337
הרעלות הפורים מפריחת צמתים ; 337הרעלות מתכשירי ההפרה ; 338דרגת הרעילות של תמרי הדברה 344ז איבחון הרעלה ; 346אמצעי הגנה מפני הרעלות ! 346תמרי ■דחייה ; 348בעיות :תחיקה ; 348הסכם עם שכינים .348
מלון המונחים — בעברית ,אנגלית ורוסית
.
.
.
356—351
ביבליוגרפיה — עברית■ ,אנגלית ,רוסית וגרמנית
362—357
מפתח העניינים — לפי הא״ב .............................................
372—363
מקץ שלוש־עשרה שצה להופעת ספרו של
א בן־נריה "גידול דבורים' ,ולאחר *
שהספר אזל מהשוק זה שנים אחדות והוא מבוקש ונדרש מצד תלמידי בתי־
הספר החקלאיים ומצד כוורנים מתחילים וותיקים כאחד — הרינו מגישים
בזה את המהדורה החדשה• מאז הופעת המהדורה הראשונה ,בשנת תש״י ,עבר ענף גידול
הדבורים
בארצנו כברת־דרך ניכרת :היקפו הוכפל ,ציבור הכוורנים גדל ,היידע המקצועי התרבה ,ונתחוללה ״מהפכה שקטה״! הוכנס גזע הדבורים האיטלקי ותפס את
מקומר של הגזע המקומי ,שלא היה נוח ביותר לטיפול• אמנם גם בתחום הספרות המקצועית איננו דלים כפי שהיינו בעת הופעת המהדורה הראשונה• מופיעה בהתמדה ספרות מקצועית פריודית ,בעברית ,במקצוע גידול הדבורים• אך הצורך בספר זה ,כספר לימוד יסודי ,גדול עתה לא פחות מכפי שהיה לפני שלוש־עשרה שנה•
במהדורה זו חלו שינויים רבים וחשובים• הוכנסו בספר כל ההישגים והשב־
לולים בענף במחקר ובמעשה ,שהושגו במרוצת השנים• פרק הביולוגיה הורחב וחובר מחדש ,והיקף הספר בכללו גדול יותר• גם הסגנון ושפע המונחים שנתחדשו הם פרי ההתקדמות שחלה בשנים האחרונות•
תודתנו והערכתנו נתונות בזה למחבר ,הח׳ א• בן־נריה ,ולמחברים המשתתפים
עמו — הח״ח ר• בר כהן •< ,לינדר ,א• רסקין •ופרוע׳ מ• זהרי• כן נתונה תודתנו
לעורך ,הח׳ י• מ• מרגלית ,לוועדה למונחים חקלאיים שליד האקדמיה ללשון העברית ו״השדה" ,ולהוצאת "ספרית השדה"• יבואו נא כולם על הברכה•
ארגון מגדלי דבורים בישראל אלול ,תשכ״ג•
*
כאשר אולה המהדורה הראשונה של הספר ,ניגשתי להבנת מהדירה חדשה•
לא קל היה לי להתפנות לביצוע הדבר ,תוך הימצאות במשק העמוס עניינים ובעיות שהומן גרמן ,ותוך עומס עבודה במכוורת• על בן נמשכה המלאכה יותר מכפי המשוער• קרוב לשנתיים עסקתי בבדיקה מחודשת של בל החומר ,תיקנתי
וליטשתי והוספתי ,ועמי יתר משתתפי הספר ,איש־איש בפרקו•
הפרק על הביולוגיה של הדבורה נכתב בידי חח ,י• לינדר ,במגמה להתאים את הספר שישמש ספר־עזר בבתי־ספר חקלאיים; נוספו פרקים חדשים על תוצרי הענף (מזון מלכות ,אבקת פרחים) ,על שירות הדבורה לחקלאות ,על ריסוסים
והרעלות• תשומת־לב מיוחדת הוקדשה לשאלות הגזעים והריבוי ,תוך החשבת התפקיד המוטל על הרביינים לגבי קידום הענף• בכל הפרקים נכללו ההישגים האחרונים של המדע והשכלולים הטכניים ,שהושגו בשנים האחרונות ,בחוץ־ לארץ וגם בארץ — והם לא מעטים 1
ואם בכל זאת ימצאו הקדראים ,שפה ושם החסרתי או פגמתי — אכיר תודה
אם יעמידוני על טעותי• בל הערת ביקורת תתקבל בעין יפת ובנפש חפצה• נתונה תודתי לחברי־למקצוע — ר• בן־בהן* ,י ברנהרט ,צ• בלנרה ,י• דובי וד• שור ,שעיינו בפרקים שונים בעודם בבתב־יד ,והנחו אותי בעצותיתם ,פרי
נסיונם האישי• ותודה מיוחדת לד־ר א• וייס בירושלים ,שעיין בפרק על תוצרי
הענף וערכם לבריאות האדם• אני מקווה שהספר במהדורתו המורחבת ישמש מכשיר־עזר חשוב להקניית
תורת הענף בארץ ,ועמלנו לא היה לשוא•
אברהם בף־נריה קרית־ענבים,
* תשכ״ג שלהי שנת
פרק ראשון
תולדות הענף ,ערכו למדינה וסיכוייו לעתיד השקיפה ממעון קדשך מן
השמים וברן את עמך את
ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו
ארץ זבת חלב ודבש•
(דברים כו ,טו)
הענף בימי קדם בספרנו העתיק בייותר ,בתנ״ך ,אנו מוצאים .רמז לכך ,שעוד בזמנים קדומים עסקו ■בני ישראל בגידול דבורים בארץ .פעמים רבות ■נזכרת בו ארצנו בתור "ארץ זבת הלב ודבש" .הדבש נמנה כאהד משבעת המינים, שבהם התברכה ארצנו .בתנ״ך נזכר הדבש גם בתור סחורה עוברת לסוחר והנשלחת לארצות חוץ .הנביא הניבא על צור (פיגיקיד ).ומונה את המדינות הסוחרות אתה ,אומר: ״ברושים אלונים מפרשך • ופרדים •
משניר בנו לך • • • ארז מלבנון לקחו לעשות תורן • • • מבשן עשו משוטיך • • • שש ברקמה ממצרים היו • • תכלת וארגמן מאיי אלישה • • • מבית תוגרמה סוסים • • יהודה וארץ ישראל המה רבליך בחטי מנית ופנג
ודבש ושמן וצרי׳
(יחזקאל בז)
גם בתקופת התלמוד היה הענף מפותח בארץ; זאת מוכיחה העובדה, שיש בתלמוד הלכות בעסקי כוורות ,מסחר בדבש ועוד .על עיסקה אחת בדבש מסופר: "רבי חנניה מכר דבש של דבורים והיה לו דבש של תאנים ,כעבור זמן באו אליו שוב קוני הדבש• אמר להם רבי חנניה :תדעו שבטעות נתתי לכם דבש של תאנים ואני חייב להחזיר לכם את ההפרש•
אמרו לו * אנו רוצים שוב דבש זה שנתת לנו ,כי הוא טוב לעבודתנו• לקה רבי חנניה את ההפרש שבמחיר הדבש ובנה בית * בצפורי" מדרש (ירושלמי ,פאה ,פרק ז׳)
8
גידול דבורים
אמנם יש בין חוקרי ימינו הטוענים ,שהמלה דבש מתייחסת לא רק לדבש דבורים ,אלא גם לדבש (עסיס) עשוי מפירות ■(תאבים ,חרובים ,תמרים); אולם יחד עם זה ברור למדי שבמשך כל ■התקופות ,מהזמן הקדום ביותר, טיפלו בארץ בדבורים ונהנו מדבשן.
כמובן ,אחזקת הדבורים הי תה בשיטה פשוטה •למדי :את הדבוריות החזיקו בכדי חרס ,ובהם התפתתה האוכלוסייה במשך עונת הפריחה .בסוף הקיץ היה הכוורן בא למכוורת מזוין בסכין ארוך ,חותך את יערות הדבש ומוציא אותן .זה היה בעצם כל הטיפול בדבורים — אם בכלל אפשר לקרוא לזה טיפול. בצורה פרימיטיבית זו השתמר הענף בכל ארצות ים־התיכון ,וגם בארצות אחדות■ ,עד ימינו .בארצות החמות שימש כד חרם בכוורת :בארצות קרות
תמונה
.2
גדם עץ נבוב בפנים.
או .ממוזגות שימש לכך גדם־עץ נבוב או סל קלוע מקש או מענפים דקים, המטויח מבחוץ .אף היו מציבים את הכוורות .תחת גג ,להגנתן מפגי רוחות, שמש וגשמי זעף.
המעבר ממשק פרימיטיבי לכוורמת מודרנית בתקופת הרנסנס ,כאשר באה התעוררות כללית במדעים ,באמנות ובתרבות — הופנתה .תשומת־לב החוקרים אל הדבורה ,בתור יצור מיוחד במינו בטבע .אורח חיי הדבורה ,דרכי עבודתה ,הארגון והסדר המופתי שבכוורת — הם שעוררו את תשומת־לב החוקרים .אז אף החלו לגדל דבורים במנזרים שונים ,כדי להפיק דונג לתשמישי קדושה בכנסיות הנוצריות.
תולדות הענף
9
תמונה
.3
כדי חומר ערוכים בסואר ומהווים קיר
החוקרים החלו להסתכל מקרוב בחיי הדבורה ,רצו להבין את מסתרי הכוורת ,לגלות את הכוח ■המשליט סדר וארגון נפלאים בחיי המשפחה הגדולה הזאת .תגליות שונות נתנו דחיפה לשכלולים טכניים בכוורת ,שבעזרתם גדלה האפשרות של האדם להתערב בחיי הדבורית ,לסייע לעבודתה ,ועל ידי כך — להגדיל את ■תנובת הדבש.
בסוף המאה ה־ 16כבר גזכרת ,בספרות האיטלקית ,כוורת שחלותיה בנויות לא באופן פראי על־ידי הדבורים ,כי אם במכוון ,מחוברות אל רפי־עץ. כאן הצעד הראשון להכוונת בניית החלות.
בשנת 1789המציא כוורן בשווצריה — פרגסים היובאר — גוורת־ספר; כלומר ,הוא נתן לדבורים מסגרות בצורת מלבן ,לבניית החלות בהן .המסגרות חוברו זו בצד זו כדוגמת הדפים בתוך ספר מכורך.
בשנת 1814המציא הכוורן הרוסי פ .פרוקופוביטש כוורת בצורת ארון ספרים עם מדפים .גם כאן בנויות התלות בצורת מלבן ,ואפשר להכניסן לכוורת ולהוציאן ממנה. בשנת 1851המציא ל .לאנגסטרוט בארצות־הברית של אמריקה כוורת בצורת ארגז ,הנפתח בלפי מעלת .כוורת זו יש לראות כאב-טיפום של הכוורת המודרנית ,המצויה בשימוש בימינו■ ,ולכן היא גם נושאת'את שמו — כוורת מטיפוס לאנגסטרוט. ובכן ,מן הכוורת הפרימיטיבית — כלי סגור ■מכל צדדיו ולו רק פתח אחד ,שדרכו אפשר להוציא את יערות הדבש — הגיעו לארגז המכיל חלות
10
גידול דבורים
תמונה
,4
כוורת־ספר ; המסגרות מחוברות כדפי ספר מכורן
דונג בתוך מסגרות .מלבניות ,שאפשר להוציאן !ולהטתכל בהן .המטפל בכוורת כזאת יכול לגשת מרי פעם אל הדבורית׳ להסתכל בעבודתה ולהתערב בהייה. ומשהחלו לעבוד ליד הדבורית ולטפל בה — המציאו שכלולים שונים בדי לעזור לכוורן .וגם לדבורית.
תמונה .6 כוורת־ארון הנפתחת מאחור.
הולדות הענף
11
המונה .6 הנפתחת לאנגסטרוט כוורת מלמעלה .אב־טיפוס של הכוורת המקובלת בימינו.
בסוף המאה ה־■ 19המציא מ .קחינבי (1111(7גן )1\£ )$את המדף ■המודרני, המאפשר — בעזרת העשן שהוא מפיק — להשקיט את הדבורית ■כדי להסתכל בדבורים בלי להרגיזן .באמצע המאה 71־ 19תמציא י .מאו־ינג בגרמניה ,את השעווית ,ומאז החלו לתת לחלה קיר אמצעי מדונג ,החוסך מאמצים מן הדבורה .כוורן אתר ,ד .הרושקה (8,פ11נ80גועמ .פ) ,באיטליה, נוכח באופן מקרי לגמרי ,שעל־ידי סיבובים מהירים אפשר לרדות את הדבש מהיערה בלי להרוס את תאיה ,בלומר בלי לקלקל את החלה .מכאן באה תגלית ;מכונת ■הרדייה ,המתיזה בכות צאנטריפוגאלי את הדבש מתוך תאי החלה אל דפנות חבית. שכלולים טכניים רבים ,שגעשו ,תקלו הרבה על המטפל בדבורים, ונתנו דחיפה עצומת לקידום הענף בארצות אירופה ומעבר לימים .החלה להתפתח הכוורנות המודרנית■ ,מצוידת בכלים ומכשירים ■משוכללים ,המייצרת דבש לצרכי האוכלוסייה וגם כסחורה ליצוא .עם הכנסת ■שיטת הנדידה, כלומר של העברת המכוורת ■ממקום למקום בהתאם למציאות פריחה מתאימה — ■גי.תנה האפשרות להשיג יבולים אחדים של דבש בעונה אחת, ממושכת למדי .חלה גם ספציאליזציה בתוך הענף ,חלוקת תפקידים בין משקים שונים, .מצויות כעת מכוורות העוסקות .רק בייצור דבש ,בצורות שונות! דבש ,נוזל ,דבש מגובש ,דבש בצורת שמנת ,דבש ביעריות קטנות (עם ■תאי הדונג) ן מכוורות אחרות עוסקות במלאכת הטיפוח והרבייה ,ומוכרות בחילי דבורים ומלכות מופרות ובלתי מופרות! בזמן האחרון התפתח גם ייצור מזון ■מלכות ,הנמכר כתכשיר רפואי מחזק לאדם ,ומכוורות מסויימות התמחו בזה; וכן יש המוכרים אבקת פרחים; בתור תוצר־לווי משמש גם הדונג ,שרבתה הדרישה לו לצרכים של קוסמטיקה, תעשיות כימיות ,צבעים ועוד.
גידול דבורים
12
אולם בצד הכוורנות המודרנית .המתפתחת השתמרה עד היום גם הכוורנות הפרימיטיבית ,בייחוד בארצות אגן ים־התיכון וגם בארצות אחרות באפריקה ובאסיה ,גם באירופה עדיין אפשר למצוא מכוורות כאלה אולם הכוורנות המודרנית דוחקת אותן ,בהדרגה.
התפתחות הענף בארץ ישראל עם ישראל ,באשר נעקר מארצו — נותק קשרו עם האדמה .במאות האחרונות אמנם נוצרו יישובים חקלאיים יהודיים בארצות שונות ,והיהודים גם הצליחו לפתח ענפי-חקלאות יפים (חוות לגידול בקר ועופות ,מטעי טבק, כרמי גפן ועצי פרי ועוד) — אף אל ענף גידול הדבורים לא .נמשכו .מלאכה זו ,הדורשת מרחבי שדה ,לא היתה "מלאכה יהודית׳ /רק עם חידוש ההתיישבות בארץ החלו יהודים לעסוק במלאכה זו .בשנת 1890החל ראובן לרה מייסד ■המושבה נס־ציונה ,לטפל ב־ 40כוורות מתפרקות ,שהביאן אתו מרוסיה .הוא היה חלוץ הכוורנות המודרנית בארץ־ישראל ,ויוצאי חלציו עוסקים בענף זה גם בימינו .בעקבותיו יצאו גם מתיישבים אחרים בנס־ציונה, והקימו להם מכוורות .ברבות הימים ■היתה נס־ציונה .למרכז הייצור של דבש תפוחי״זהב ,והיא תירשם בהיסטוריה כמכורתה של הבוורנות המודרנית בארץ־ישראל .לאט־לאט התפתח הענף והתפשט גם ביתר מושבות ההדרים — דאשון־לציון ,רחובות ,פתח־תקוח ,הדרה ואחרות. •מדי פעם היה עובר בארץ גל של מתלות דבורים ,בעיקר הרקבת לצורותיה השונות .כל התפרצות כזאת היתה משמידה דיבוריות למאות ולאלפים ,אולם אחרי־כן היה הענף ;מתאושש.
עם התחלת ההתיישבות לאתר ;מלחמת העולם הראשונה ,החל הענף להתפתח בהדרגה גם באזורים אתרים של הארץ .הייצור סיפק את הביקוש לדבש בארץ ,ואף נשארו עדפים ונשלחו לארצות־חוץ. טבלה א .התפתחות ענף הדבורים בארץ השנה
מספר המכוורות
1920
50
מספר הכוורות
1930
100
1,500 4,000
1940 1950 1960
300
18,000
300 700
29,000 45,000
את התפתחותו ■המהירה של הענף ב״ 20השנים האחרונות יש לזקוף על חשבון גורמים אחדים:
א) בתקופת מלחמת־העולם השנייה נסגרו חופי הארץ ,והיה מחסור בסוכר; הדבש החליף את הסוכר ומחירו עלה.
תולדות הענף
13
ב) הכנסת הדבורה האיטלקית ,שהיא בעלת תכונות טובות (אופי שקט, תנובות גדולות יותר ואי־התנחלות)■ ,הגדילה את תנובות הדבש והקלה על הטיפול ; הרווחיות בענף גדלה במידה ניכרת. ג) עם קום המדינה נוספו לנו שטחים נרחבים ,ונתגלו שדות מרעה חדשים לדבורים ,המכוורות ,שלפני זה היו מרוכזות ברובן באיזור ההדרים — החלו לנדוד מדי שנה בשנה ,לאחר עונת הפריחה של ■ההדרים ,לאזורים אחרים .אם בתקופת ממשלת המנדט הצטופפה הכוורנות העברית בעיקר ברצועת החוף — הרי כיום מצוי הענף בכל אזורי הארץ ,מגבול הצפון ועד ערבות הנגב. בתקופת שלטון המנדט הבריטי היו בארץ ישראל קרוב ל־ 25,000כוורות בכדי חרם .בימינו שרדו רק מאות אחדות ,בכפרי המיעוטים בגליל.
ממדי הענף בימינו לפני שנים אחדות נהג משרד החקלאות לחלק סוכר למגדלי דבורים במחיר מוזל ,ואז היו בארץ רשימות פחות־או־יותר ■מדויקות על מספר הכוורות .משחדלו לחלק סוכר — אין גם רשימות כאלה .מכל מקום ,לפי האומדן נוספות בארץ מדי שנה בשנה יותר מ־ 4,000כוורות ,ובשלהי 1962 מונה המשק הארצי יותר מ־ 55,000כוורות׳ בכל חלקי הארץ .הכוורות נמצאות ברשותם של כ־30ד כוורנים ,בכלל זה כ־ 70מוסדות (בתי־ספר חקלאיים. ,מוסדות חינוך ועוד) ,כ־ 80משקים שיתופיים ,והיתר — כוורנים בודדים בכפרים ובמושבות .רוב הכוורות נמצאות באזור ההדרים ,או נודדות לאיזור זה לעונת הפריחה. ערך ההון המושקע בענף ,כולל כוורות ,דבוריות ,חלות דונג ,ציוד ומבנים — נאמד ביותר .מ־ 6מיליוני ל״י .הייצור השנתי בדבש ,דונג, נחילים ומלכות ,אבקת פרחים ומזון .מלכות — נאמד בסכום העולה על 2,2 מיליוני ל״י.
חשיבות הענף למשק המדינה מדינת ישראל הצעירה עומדת לפני שורה של בעייות חיוניות -,שלפתרונן היא חותרת .אתת מהן היא — פיתוח החקלאות לכל צורותיה ,בכל אזורי הארץ .את ענף גידול הדבורים יש לראות כחלק אורגני של המשק החקלאי המעורב .פיתוח מהיר של החקלאות בכלל — עשוי לתת דחיפה עצומה להתפתחות הענף הזה. על ערכו המזוני של הדבש ידע האדם עוד מימי קדם .לפני שהתחילו לייצר סוכר בבתי־חרושת ולפני שנפוץ הסוכר כתוצר לעצמו — שימש הדבש כמזון לאוכלוסייה ,וגם ייחסו לו הרבה סגולות ריפוי .בזמן החדש נעשו מחקרים יסודיים ,בעיקר בשווייץ ,בדבר ערכו התזונתי של הדבש, ומדענים שונים ציינו כי ערכו מבחינה זו רב מאוד■ .דחיפה רבה ניתנה
14
גידול דבורים
למחקר בנידון ז,ה בברית־המועצות לאחר .מלחמת־העולם השנייה .באותה מלחמה ,שבה הפכה ברה״מ כולה לחזית גדולה אחת והוקמו בתי חולים צבאיים בכל חלקי הארץ ,היתה התעשייה הכימית והפארמאצאבטית שם הרוסה כליל ,וחסרו התרופות האלמנטריות ביותר (כגון יוד)' .ניסו אפוא להשתמש בדבש כאמצעי לריפוי פצעים ,חיצוניים ופנימיים — ובתוך כך גילו את ערכו הבקטריוצידי והדיאטטי .לאחר המלחמה נוסדה בברית המועצות חברה מיוחדת ,בראשותו של הביולוג נ .יויריש (18011ע. ¥01מ), שהציגה לה למטרה לחקור את תוצרי המכוורת מבחינה ,מדיצינית ,ולהקים ,,מבוורות מדיציניות" ליד בתי־חולים ומעבדות. בצרפת החלו להשתמש במזון מלכות ,בתחילה לצרכים קוסמאטיים ואחרי־כן גם לצרכי הזנה וריפוי .אבקת פרחים אף היא החלה להיות מחורה עוברת לסוחר ,בתור מזון חלבוני טהור ורב ערך.
ובכן■ ,ערכם של ■תוצרי המכוורת אינו רק בזה ,שהם מהווים מזון לבני־ אדם; יש להם (בכלל זה גם לארם הדבורה ,שבתוך העוקץ שלה) גס סגולות ריפוי ,ובנידון זה המחקר צעיר למדי וטרם .נאמרה ■המלה האחרונה. אולם ערבו העיקרי של הענף הוא בשירות שהוא ,מגיש לחקלאות, בשמשו אמצעי להגדלת היבולים ולשיפור איכותם .דבורה ,נוהגת לבקר את הפרחים בהתמדה וברציפות; כלומר ,בגלותה צמח מסוים השופע צוף או אבקת פרחים — היא מבקרת אותו בהתמדה וברציפות עד שיידלדלו אוצרותיו. בביקורים מתמידים אלה עושה הדבורה את מלאכת ההפריה על הצד הטוב ביותר.
גידולי שדה שונים זקוקים לעזרת החרקים לצרכי הפריה .יש גידולים, שאינם מסוגלים לחנוט פרי בלי עזרת מתווך .אחרים אמנם יכולים להניב פרי בהפריה עצמית ,אולם במקרה זה היבול לקוי והפרי פחות־ערך. ניסויים בארצות שונות הוכיחו ,שההפריה בעזרת הדבורים מגדילה את היבול במטעי עצי־פרי; ואכן ,בעלי מטעים בארצות מסוימות נוהגים לשכור דבורים ולשלם לבעל הכוורות סכום ,מסוים בעד שירותן.
גידולי זרעים למיניהם ,כגון חמניות ,ירקות ממשפחת הדילועיים, צמחי שמן למיניהם — זקוקים לעזרת הדבורה לצרכי הפריתם.
בארצות־הברית ,וכן בברית־המועצות ,חישבו ומצאו כי ההכנסה למשק הלאומי ,מהשירות שעושה הדבורה לחקלאות על־ידי עזרתה בהפריה — גדולה פי 15—10מההכנסות מדבש ודונג ,שהיא מייצרת. החקלאים בארצנו טרם הכירו ,במידה הראויה ,בחשיבות ענף גידול הדבורים מבחינה זו.
תולדות הענף
15
סיכויי הענף לעתיד שטחי המרעה לדבורים בארץ מהפתחים משנה לשנה .ענף ההדרים, המשתרע כעת על יותר מ־ 250אלף דונמים נושאי פרי ,יגיעו ל־ 400אלף ד׳. זהו .מקור עיקרי לדבש .מובחר ,לא רק לצרכי השוק הפנימי אלא גם ליצוא. נוספו שטחים ניכרים של מטעי עצי־פרי למיניהם? התפתח בארץ ענף גדול זרעי ירקות ומספוא; למחזור הזרעים של השדות נכנסים גידולי תעשייה וצמחי רפואה; מדי שנה מיתוספות בארץ חורשות ושדרות של איקליפטוסים; כל אלה עשויים לשמש מרעה טוב לדבורים. איזור ההרים תופס חלק ניכר משטחי הארץ .בעבר היו עדרי צאן ובקר מטיילים בהרים ומשמידים כל פרח .הדבר הזה נפסק ,והגבעות מתכסות .מעטה ירוק ,העשוי להעניק שפע צוף ואבקת פרחים.
צוף פרחים הוא עושר טבעי של הארץ ,ויש לנצלו .מחצבים החבויים במעמקי האדמה ,במידה שלא ננצלם בימינו — ישתמרו לדורות הבאים; לא כן צוף הפרחים :הוא מצוי בשפע רב מדי שנה בשנה ,ואם אין מנצלים אותו בעונתו — הוא מתנדף וכלא היה. ענף גידול הדבורים אינו דורש מהעובד מאמץ פיסי קשה; אדרבה ,יש אסמכתא לכך שהוא מגביר את סיכוייו לאריכות ימים .לפני עשר שנים ערכה האקדמיה לרפואה בברית־המועצרת מישאל בין 130איש ,הפזורים בכל רחבי המדינה ,שעברו את הגיל של 100שנים .חקרו את אורח חייהם, עיסוקם ,תפריט מזונותיהם ועוד .התגלה ,ש־ 80%מהם עסקו בגידול דבורים והדבש מצוי תמיד על שולחנם.
במה להסביר את העובדה ,שבוורנים ■כה רבים שומרים על בריאותם ומאריכים ימים י יש השערות שונות בנידון זה .קודם כול :המקצוע הזה, לפי מהותו ,מהווה כעין ׳סלקציה לתכונות ואופי של האדם .הכוורן צריך להיות .מחונן באופי שקט ומאוזן; אדם היסטארי עם מערכת עצבים הלשה —■ לא יוכל להתמיד בעבודה זו ,הדורשת סבלנות ואורך־רוח .עבודתו של הכוורן היא על־הרוב באוויר החפשי והזך ,בין פרחים וצמחים ,תחת כיפת תכלת הרקיע ,לזוהר ולתום קרני השמש .אף בעקיצות הדבורים אין ■רע; אדרבה ,מצאו כי יש בהן ערך מחסן ומונע מחלות .השימוש המתמיד בדבש הוא מצדו גורם בעל חשיבות רבה .כל הגורמים הללו .משפיעים על גוף האדם ,וכנראה מסייעים לאריכות ימיו.
הענף הזה יכול לתת תעסוקה לאנשים ונשים ,שמעודם לא עסקו בחקלאות ורוצים ליהנות מחיי כפר ושלוות הטבע .הענף יכול להיות גם תחביב מעניין לחוגים שונים ,של אנשים שבסביבה כפרית או במקומות השופעים צמחיית בר. ואם ציבור החקלאים ,בייחוד הדור הצעיר ,יפנה תשומת לבו ומרצו לענף זה — יכולה ארצנו לחזור ולהיות ארץ זבת חלב ודבש...
פרק שני
הביולוגיה של הדבורה והדבורית מאת י .לינדר
מוצא דבורת הדבש דבורת הדבש — ,$13£ 111611116181 1.שייכת לסדרת הדבורניים — 3ע$1;6סמ110נע .11סדרה זו מסתעפת לשתי תת״סדרות1$11^3 *) :ו1ע,8 ובה חרקים בעלי חיבור .רחב בין החזה והבטן .לנקבות הקבוצה הזאת צינור הטלה מצויד במסות המאפשר להן לנסר ולקדוח פתחים ברקמות הצמחים ולהטיל לתוכם ביצים; — $00111:3£ )2ובה חרקים בעלי חיבור דמוי״גבעול ( ,)$61:1016המאפשר תנועה מהירה ביותר של הבטן. העל־־משפחות של 11:3־■ $001£מתחלקות לשתי קבוצות?3x3- )1 : — 511:103ובת חרקים׳ שרובם טפילים בהיותם בשלב של זחל;£031631:3 )2 — בעלי עוקץ ובה שלוש על״משפחות :א) — ?0x1111001)163נמליים; ב) — ¥68$01)163צרעיים; ג) — $01£)163דבוריים. ,ומהם התפתחה
דבורת ■הדבש. בעלי העוקץ הקדומים ביותר הופיעו בתקופת הקראטיקון העליון ,לפני כ־. 80מיליון שנים ,בעקבות התפתחות הצמחים הנושאים פרחים ,מייצרים אבקת פרחים ־ומפרישים צוף .ראשוני ה־ $012103£ידועים לעת־עתה רק מעקבות מתקופת המיוקן■ ,מלפני 33—13מיליון שנים — והם ממשפחת גוזרי- העלי ם׳ .^1683011111)136עדיין לא נמצאה החוליה המקשרת בין שני העידנים, ומשום כך קשה ביותר לקבוע בוודאות מאיזו קבוצה התפתחה הדבורה הראשו נה .משערים ,שהנטייה להיזון מצוף ומאבקת״פרחים התפתחה באקראי בחרק דמוי־צרעה ,שתוך רדיפה אחר חרקים ,שהיו ,מזונו הרגיל ,נתקל בין הפרחים באבקנים ובטיפות צוף ,ובהדרגה הסתגל לקבלם כתחליף למזונו הרגיל. לאחר תקופה ממושכת נשתנו גפי הפה ,הפכו לחדק .והותאמו לקבלת מזון נוזלי ,ואילו ברגליים הופיעו איברים מיוחדים לאחסנת אבקת פרחים ולהעברתה לכוורת .דוגמה פרימיטיבית של העברת אבקת פרחים עדיין
מוצא הדבורה
17
ידועה כיום :דכורה קטנטונת ממשפחת ה־ ?1*0801(1)1216לועסת אח גושי אבקת הפרחים בעזרת גפי־הפה ,בולעת ומעבירה אותם לכוורת ללא עזרת איברים אחרים .איברים ■מיוחדים ■כאלה התפתחו רק בדבורת הדבש ובקרוביה. הנטייה לחיים בצוותא ,ז״א ליצירת דבורי ות׳ התפתחה אף היא בהדרגה. ייתכן שבראשונה הוחל שיתוף זמני ,בתחומים מסוימים ,בין דבורים בודדות .ידוע מין של דבורה ,שזכריו .מצטופפים בשעות הקור .בלילה על גבעול אחד ,כדי לזכות ביתר חום .דרגה גבוהה יותר של שיתוף נמצאה בדבורות־הבר 11013ס[10נ ,^111הבונות את קניהן בשכנות ומתגוננות במשותף נגד אויביהן החרקים הטורפים .בדבור ת־ הבר ©81;118־1ע601110118 46 החברות כבר מאורגנות ומלוכדות ,ובהן ■רוב סימניה של המשפחה — הדבורית .בדבורה ללא עוקץ ,מקבוצת ה־ 01111136ע16111ענ ,המצויה באמ ריקה המרכזית ,כבר יש דיפרנציאציה לכיתות (קאסטות) בצורה מושלמת. ב״ראש" הדבורית עומדת מלכה אתת; ידועה בהן ההתנחלות ,העמלות עוסקות רק בעבודות גידול הוולד ואגירת מזון •והן בעלות איברי מין והטלה בלתי-פעילים .למלכה אין כלל איברים לאגירת־מזון ,והיא הנקבה היחידה בכוורת ,המפותחת מבחינה מינית .לעומת זאת אין בדבורים אלה נוהג של האכלת רימות הדרגתית .הרימות ■מקבלות את כל המזון ,הדרוש להן להתפתחות׳ בבת-אחת — בשלב ההתחלתי של ביצה ,בדומה לרימות הדבורה הבודדת.
דבורי הדבש האמיתיות הן8313 :ע18 )10נן^ הענקית׳ 18 £101*63ע^ ההודית׳ 3־16111£61ז18 1נן^ המערבית. הזעירה׳ 111)1163, המקננת רק באוויר החפשי הפרימיטיבית ביותר היא 83£3ע)10 בין ענפי עצים ואי-אפשר להרגילה לכוורת סגורה .חלתה היחידה .תלויה על ענף או על זיז סלע ,ואין בה כל הבדל בין התאים לגידול זכרים׳ עמלות ומלכות.
.מקננת גם היא באוויר החפשי ,אך בחלותיה כבר נראים £101*63 תאים בשלושה גדלים — לכל אחת משלוש הכיתות גודל שונה. לשני המינים הנזכרים נטייה משותפת לנטישה פתאומית של הקן (^111ג> ,)^800!1בתנאים קשים ,לשם חיפוש תנאים נוחים יותר .תכונה זו׳ שהיא פרימיטיבית מיסודה ,מאפשרת להן להתקיים — אך פוסלת אותן לביות ולטיפוח בידי אדם. חברת הדבורים — הדבורית — מפותחת ביותר במיני 111)1163 כוורתן היא ק בועת מקום ,ובה דבורית עם .מלכה יחידה. ו־ 6111£61*3מ1 בכל דבורית נמצאים זכרים אחדים בעונת השפע במזון ,שהיא גם עונת הריבוי .הריבוי הטבעי של הדבוריות הוא על־ידי התנחלות .האכלת הרימות היא הדרגתית ומתמדת ,מרגע בקיעתן ועד חתימתן.
גידול דבורים
18
ידועים מספר זנים של דבורת הדבש המערבית .החשובים שביניהם
)3
!)
8!103ג1. 11§1ט.ג — הדבורה האיטלקית הזהובה או ההומה;
)2
— הדבורה השחורה האירופית; 3י!111011116 — ^.!!1. 870303הדבורה הארץ־ישראלית ,האפורה עם שלושה פסים צהובים בבטן;
— ^.,!11, 03111103הדבורה הקרניולית הכהה; )4 — הדבורה הקווקזית השחורה (במולדתה היא 0311038103 )5 לעתים חומה). פרטים על הזנים השונים — בפרק "גזעי הדבורים׳/
תיאור הדבורה (מלכה ,עמלה ,דבור! גוף הדבורה ,בדומה לגופו של כל חרק ,מורכב .משלוש חטיבות: הראש ,החזה והבטן .צוואר דק מאפשר הפניה ■מהירה של הראש לכל הכיוונים .חיבור גמיש בין החזה והבטן מאפשר כיפוף מהיר עוד יותר של הבטן כלפי מטה בזמן העקיצה — או לצדדים — תוך ה״ריקוד".
תמונה
.1
דבורים .מימין לשמאל :דבור ,עמלה ומלכת.
חלוקת גוף הדבורה לפרקים היא הכרחית ,בגלל הכיסוי הכיטיני. ,המגן ביעילות על הגוף מפני פגיעות מיכניות ,השפעות כימיות ואבדן נוזלים. כיסוי זה מאפשר לכל חטיבה גמישות ■מועטת בלבד .החזה ■מסוגל להתקמר ולהתפחס במקצת ,בהשפעת שרירי התעופה החזקים ; הבטן מחוננת בגמישות מסוימת הודות למבנה הפרקי המובהק שלה ,ואילו קופסית הראש נוקשה
תיאור הדבורה
19
לגמרי .החלוקה לחטיבות ולפרקים היא המאפשרת לגוף מידה נאותה של גמישות.
תתונח .8תלקי גוף הדבורה. .6רגל .4פרק הבטן הכולל עוקץ .3בטן .2כנף אחורית .1כנף קז־מית .10לסת תחתונה. .9סנטר .8רגל קדמית '.7רגל תיכונית אחורית .16עיני תשבץ . 15מחוש .14שפה עליונה .13לסת עליונה .11לשונית 17פרק מהבטן שהצטרף לחזה 111—1פרקי החזה האמיתיים .17עינית /—7פרקי הבטן.
קבוע ,ורובם כל ■החטיבות מורכבות ממספר פרקים עדיין נראים ברימה של הדבורה .בדבורה הבוגרת מיטשטש מבנה הפרקים של הראש• ,הוא .משתמר במקצת בחזה ,ונראה ברור רק בבטן .בראש הדבורה מרוכזים רוב החושים ז אל החזה ,שהוא מרכההכובד של גוף הדבורה ,מחוברים איברי התנועה :הרגליים .והכנפיים; בבטן — מערכות העיכול ,המין וההפ־ רשה .שאר המערכות מפוזרות בחטיבות אחדות.
)1
הראש
לראשה של הדבורה הבוגרת צורה קופסית •משולשת ,במבט מלפנים. קדקוד המשולש •מופנה כלפי .מטה ובו מצויים גפי־הפה .בבסיסו ,מלמעלה, 3העיניות הפשוטות .במבט .מהצד נראה הראש שטוח ,קמור במקצת מלפנים במקום בו מחוברים המחושים וקעור קלות מאחור ,שם מחבר אותו הצואר
גידול דבורים
20
תמונה .3א — ראש המלכה ; ב — ראש הדבור ; ג — ראש העמלה [לפי ה .דאז־').
הדק אל החזה .מצדי ,הראש בולטות העיניים המורכבות הגדולות .בכיסוי הכיטיני הרצוף של הראש אי ־אפשר ,כאמות להבחין בחלוקה לפרקים; רק התוספות הזוגיות נשארות ,אולם הן משתנות והופכות לאיברים שונים: א) המחושים ,ב) גפי הפה.
העיניים — המורכבות והפשוטות — קשורות ישירות למערכת העצבים המרכזית. א) ה מ ח ו ש י ם
המחושים מתחברים למצח על־ידי מפרקים ,המאפשרים תנועה לכל הצדדים .המחוש הוא דמוי שוט שידיתו ,בת פרק מוארך אחד ,מתחברת לשוטון הנטוי אליו בזווית .השוטון של העמלה והמלכה הוא קצר ומתחלק ל־ 11פרקים ,ואילו זה של הזכר — ל־ 12פרקים .הודות לג,מישותו מסוגל המחוש לחדור לפינות הנסחרות של גביע הפרח ,או לכל מבנה ,מסובך אחר.
תיאור הדבורה
תמונה .4א .המחוש 5—1 .שוטון; — 6ידית .ב .איברי חוש מוגדלים. חוש המישוש ; — 9איבר חוש הנועם ; ■ — 10לוחית חוש הריח.
21
8—7
איברי
במחושים ,מצויים תאי חוש רבים ,בעלי צורות שדנות ,הרגישים לגירויים של ריח ,מגע וטעם .כן נמצא בהם מרכז המפקח על תנועת הדבורה ועל שיווי "משקלה. ב) ג פ י ־ ה פ ה הלסתות העליונות (: )012111)11131113.6מותאמות במיוחד לטיפדל באבקת־ פרחים ובפרופוליס ולביצוע עבודות שונות בכוורת; החדק (08018נ01־(1ן) מותאם לשאיבת .נוזלים ולפליטתם .שפה עליונה (.במ:גגע תמונה סו.
לשם גידול מלכות משאירים כל ביצה
שנייה.
המגדלים מלכה בתוך התא שבו הוטלה הביצה ,בלי לנגוע בה ובלי להעבירה ממקום למקום ,טוענים שבצורת טיפול זו מקבלים מלכות משובחות מאלו המתקבלות לאחר העברת הרימה מתא אל תא .דבר זה מאשרים מומחים בחו״ל׳ לאור ניסויים שערכו בשטח זה.
179
דרכי רבייה
שיטה זו ,שאינה דורשת העברת הרימה מתא אל תא ,היא פשוטה ונוחה יותר לטיפול ,וכל כוורן יכול לסגל לו אחת מצורותיה.
שיטת ד ו ל י ט ל בשיטה זו המלאכה עדינה יותר ,ודורשת ,כאמור ,אימון ותרגול ממושכים. הכנת גביעים
לפני שניגשים לעבודת ההרכבה ,יש להכין גביעים ולהצטייד במזון לרימות.
אפשר לקנות גביעים מוכנים; אולם כל כוורן יכול להכינם לעצמו. לשם כך הוא .מכין תחילה דפוס (שאבלון) מתאים :יתדות עץ באורך של
תמונה .11על־ידי טבילת קצות היתדות בתוך הדונג החם מקבלים בבת־אחת גביעים ■לשם גידול מלכות.
15
10ס״מ ,ולהן קצה מעוגל בקוטר של 8מ״מ .את היתדות מחברים יחד, זו בצד זו ,כדוגמת השיניים במגרפה ,אולם קצותיהן צריכים להיות כולם בגובה אחד .שורים את קצות היתדות במים קרים ,לדקות אחדות, לבל ידבק בהן הדונג החם אחר־כך .טובלים את הדפוס בדונג חם ,בלתי רותח, לעומק של 7—5מ״מ ,ומחכים שניות אחדות עד שהדונג ייקרש עליו. טובלים עוד 3—2פעמים ,ברווחי־זמן קצרים׳ ובכל פעם בעומק קטן יותר. על־ידי כך יהיו דפנות הגביע דקים,יותר בקצוות .לאחר גמר הטבילות
א תמונה
.12
ה
א — פקק להדבקת הגביע ; ב — גביע מודבק אל הפקק.
גידול דבורים
180
ביוצר בקצה כל יתד כעין אצבעון :זהו הגביע ,שישמש תחליף לתא־מלכה טבעי .מחזיקים את הגביע בין שתי אצבעות ומסובבים קלות את •היתד ,ואז נפרד הגביע •ממנה בקלות .מחברים את הגביעים ,בעזרת דונג חם ,אל הפקקים ,ואת הפקקים מחברים אל השלב של מסגרת ההרכבה. מלאכת ההרכבה
לתוך כל גביע יש להכניס טיפת ■מזון ,כדי שהרימה .לא תהיה מונחת על תחתית יבשה .כמצע לרימה יכול לשמש דבש (בצורה נוזלת ,לא קרוש) או .מזון .מלבות .מזון מלכות אפשר לאסוף לפני־בן מדבוריות שהתכוננו להתנחל והחלו לאמן מלכות .את מזון המלכות שומרים בכלי אטום ,במקרר. לפני השימוש לצרכי הרכבה צריך לחממו קצת. ,ולהוסיף לו מים חמים כדי
תמונה .13מכשירים להרכבה. למעלה — כפית למלוי מזון; למטה — קרסית להעברת רימה.
שיהיה דליל במקצת .לכל גביע מכניסים בעזרת הכפית טיפה של מזון (כדי שליש גרגר חיטה) .משהוכנו הגביעים עם המזון ,מוציאים מתדבורית- האם חלה עם רימות צעירות ,מביאים אותה לחדר ,ובעזרת הקרסית מוציאים את הרימות ומכניסים לתוך הגביעים. העברת הרימות .דורשת זריזות וזהירות .קל מאוד לפגוע ברימה בלי להרגיש בכך .אסור להפוך את הרימה מצד אל צד ,אלא צריך להשכיבה
תמונה .14העברת רימות לגביעים. על השולחן נמצאת מסגרת הרכבה עם השלבים ,שאליהם מודבקים הגביעים הפקקים.
בתוך
דרכי רבייה
181
במקומה החדש על איותו צד ■ששכבה בתוך התא שלה .בשעת הוצאת הרימה נוהגים להפנות את החלת באלכסון ,מול אור ,כי במצב אחר קשה לראות את •הרימות .יש נוהגים לחתוך בסכין .מחומם את מחצית דפנות התאים; כאשר יוקטן עומק התא — קל יהיה יותר להוציא ממנו את הרימה.
כאמור• ,מרכיבים את הרימות על מצע של דבש .אפשר להוציא טיפת דבש מהחלה עם הרימות .ההרכבה צריכת להיעשות בחדר חם ,מואר במידה מספקת .וששוררת בו לחות .חום גבוה •מהדרוש וגם יובש אינם רצויים; הם עשויים לייבש את מזון־המלכות .בחדר ההרכבה כדאי לשפוך מים על הרצפה כדי להרבות לחות .את הרימות ואת מזון־המלכות כדאי לכסות במגבת רטובה• .מלאכה זו יש לעשות בזריזות :אין להשהות את הרימות מחוץ לכוורת יותר מחצי שעה. שיטה זו קשה מהשיטה של העברת ■הרימה עם התא ,ובה נקל לפגוע בריימה .לכן ,כפי שכבר נאמר ,ינקטו אותה .רק כוורנים העוסקים באופן מתמיד בגידול .מלכות בכמויות ניכרות.
עבודת האומנת לאתר סיום ההרכבה מכניסים את המסגרת לדבורית־אומנת ,ותולים אותה בין שתי חלות־ולד .האומנת צריכה לסיים את ■המלאכה ,כלומר להאכיל את הרימות ,לחמם אותן ואחר־כך גם לחתום את התאים.
בשאלת החום האופטימלי הדרוש כדי לאמן דבורים ,נעשו הסתכלויות רבות בברית־המועצות .שם ניסו לגדל ■דבורים ,בקנה מידה גדול ,בתוך מדגרות־חדרים שוויסתו בהם את החום .והרי השפעת החום בדרגותיו השונות:
ב־ 20מ״צ ב־ 25״ ב־ 30״ ב־ 35״ ב־ 40״
— — — — —
הוולד נשמד כולו. נשמד 30%מן הוולד. התבגר הוולד ,אולם הבקיעה איחרה ב־ 4ימים. התבגר הוולד כולו ובקע היטב. ■נשמד כל הוולד :הוא "התבשל" בחום.
בהשפעת תנודות פתאומיות של הטמפרטורה ,או כשהיא למטה מ־ 30מ״צ, בוקעות עמלות עם חלקי גוף פגומים ,בלתי מפותחים.
בנידון זה היה לנו מקרה מעניין בקרית־ענבים .שנה אחת התחלנו בגידול ,מלכות מוקדם באביב ,ולפתע בא גל קור וקירר את מגלמים. קיבלנו בריכה ,שבה חלק ניכר •מהמלכות היה עם כנפיים קצרות ,כמחצית האורך הרגיל. מסתבר אפוא ,שמציאות ולד אצל הדבורית־האומנת היא גורם המווסת את משטר החום .המכון לגידול דבורים בברית המועצות בדק את השאלה, והרי התוצאית:
גידול דבורים
182
המשקל הממוצע של המלכות ------- -------------- —-----משד שהות החולד החתום אצל ד״דמרית־ר,אן!מנת באחוזים במיליגרמים בכל תקופת האימון של המלכות רק עד חתימת תאי־המלפה לא היה כלל ולד חתום
192.7
100
183.0
95
172.6
90
ניסויים שונים הוכיחו ,שהטמפרטורה בתוך הקן ,בין חלות הוולד, נשארת יציבה כדי 35מ״צ ,ואילו מחוץ לקן ,היא נעה בין 24ל־ 33מ״צ. כדי לקבל מלכות טובות יש להבטיח לרימות .משטר־חום יציב .סטייה מותרת עד ל־ 2מ״צ למטה מן הרגיל ,שכן גוף העמלות המתפתחות מקרין חום ומעלה אח הטמפרטורה סביבן ב־ 3—2מ״צ.
מספר הרימות בבריכה מספר הרימות ,שדבודית־אומנת אחת רגילה לאמן ,תלוי בגזע הדבורים, בתנאי האקלים ,וזו גם תכונה אינדיוידואליח של כל •דבורית .בדרך־כלל, דבוריות באזורים החמים נוהגות להתקין מספר גדול יותר של תאי־ מלכה ,מאשר דבוריות באזורים הקרים. במחוז טמבוב ,ברית־המועצות ,בוצעו ניסויים במטרה לברר את השפעת גודל הבריכה על טיב המלכות שיגיחו .לשם כך נבחרו 80דבוריות עם מלכות־אחיות ,הן חולקו ל־ 10קבוצות ,בכל קבוצה 8דבוריות־אומנות. ל־ 4מאלה .הרכיבו .רימות בנות יום ול־ 4האחרות — ביצים .בכל בריכה היו בין 3ל־. 50רימות או ביצים .על טיב המלכות שבקעו בכל הבריכות אנו עומדים מתוך הטבלה שבעמוד הבא. ,מתוך טבלה זו מתבקשות מסקנות :במידה שאנו מגדילים את עומס העבודה על הדבורית־האומנת — אנו גורעים מטיב המלכה שתגיח .העומס האופטימלי הוא בין 20ל־. 25רימות .עוד נראה לנו ,מתוך ניסוי זה, שהמלכות שאומנו מביצים — עולות על אלו שאומנו מרימות .והדבר גם מובן :בשעת הרכבת הרימה אנו ■מטפלים בגוף זעיר ועדין ,אנו עלולים לשנות את תנוחתו ,לפגוע בו ,להפסיק לזמן־,מה את הזנתו ,לשנות את משטר החום בסביבתו .בל הדברים הללו אינם קיימים ,כאשר אנו ■מעבירים את הביצה.
הצד השלילי בשיטת הרכבת ביצים :אגו מעסיקים את הדבורית־ האומנת ימים נוספים .משום כך מעדיפים כוורנים־רביינים להרכיב רימות, ולא ביצים. נראה לנו ,שבתנאי ארצנו אין להעמיס על הדבורית־האומנת את הטיפול במספר גדול מ־ 30—25רימות ,וכל המפחית הרי זה משובח.
טבלה א/
הקבוצה
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
ל
3
5
10
15
20
25
30
35
40
50
משקל ממוצע של
ב
280
275
269
264
263
240
—
—
—
—.
מלכה ,מ״ג
ר
276
265
261
260
240
220
189
175
160
159
הטלה מכסימלית
ב
2230
2100
1900
1560
1500
1300
—
—
—
של מלכה ביממה
ר
1750
1500
1590
1580
1400
1250
1200
1050
1000
950
יביל דבש בממוצע
ב
42.1
37.0
34.7
33.0
30.2
28.0
—
—
—
—
לדבורית ,ק״ג
ר
35.0
33.0
32.5
32.0
30.2
27.5
21.0
20.7
17.0
11.5
יבול הדבש ב־%
ב
150
132
120
118
108
100
—
—
—
(קבוצה יו — )100
ר
127
120
118
116
108
100
76
62
42
מספד הביצים (ב) או רמית (ר) שהורכבו לכל אימנת
75
דרכי רבייה
השפעת גודל הבריכה על איכות המלכה
גידול דבורים
184
אומצת מסיימת העוסקים בגידול מלכות בקנה־מידה גדול נוהגים לנצל דבורית־אומנת בשביל שתיים וגם שלוש בריכות .במקרים אלה משתמשים בשתי דבוריות־ אומנות :הראשונה מקבלת את הרימות ומתחילה לטפל בהן ,כלומר .מאכילה
תמונה
.15
תאי מלכ1ת חתומים יפה על־ידי האומנת.
ומגדילה את התאים׳ והשנייה מסיימת את הטיפול וגם חותמת את התאים. במקרה זה משתים את הרימות באומנת המתחילה דק יומיים ,ותיכף לאחר שמוציאים אותן — נותנים לה בריכה חדשה לטיפול.
במרוצת פעולה זו ,החוזרת ונשנית ,נחלש בהדרגה ייצר הבנייה של האומנת הראשונה ,ונכונותה לאמן מלכות הולכת ודועכת .אם היא תעשה עבודתה ״תוך עייפות״ — נקבל מלכות לא משובחות .במשך תקופת האימון יש להגיש לאומנות תמיסת סובר מדי יום ביומו ,ואחת ל־ 6—5ימים יש לתת חלת ולד חתום ,כדי להרבות את מספר העמלות הצעירות׳ כי ■הן ,בעיקר, העוסקות באימון.
הרבבה כפולה במכוורות־רבייה ,שבהן מגדלים מלכות בקנה־מידה גדול ,נוהגים בשיטת הרכבה כפולה של הרימות .והרי סדר העבודה בשיטה זו. על קרקעית תא־המלכה שמים טיפה של מזוך־מלכות .מכיון שהענקת מזון זה טעונה טיפול •מסוים ,יש כוורנים הנוהגים לשים על קרקעית התא טיפת דבש .יש גם שיטת ״הרבבה יבשה״ ,כלומר — שמים את הרימה
דרכי רבייה
185
על קרקעית התא ללא כל •מצע של ■מזון .בגמר .ההרכבה מכניסים את הרימות אל האומנת ,אולם בין זמן הגשת הרימות והתחלת הזנתן עובר זמן מסוים׳ לפעמים שעות אחדותן זה תלוי באופי האומנת ובמידת נכונותה להתחיל באימון .מסתבר שעובדה זו ,שהרימה המלכותית נדונה לשעות אחדות של רעב ,או להיזון זמן .מסוים במזון שאינו מתאים בדיוק לגילה — משפיעה על איכות המלכה העתידה ועל כושר הטלתה. כדי למנוע תופעה זו ,משתמשים בשיטת הרכבה כפולה ,כלומר :בפעם הראשונה מרכיבים רימות מדבורית כלשהי (לאו־דווקא מזו שנבחרה למלא תפקיד דבורית־אם) ,ולמחרת היום לוקחים את מסגרת ■ההרכבה. ,מוציאים מתוך הגביעים את הרימות ומרכיבים בשנייה רימות צעירות ,מתוך דבורית־ אם המיועדת לתפקיד זה .יתרון שיטה זו :אין כל הפסקה בהזנת הרימה, ואף אין .תנודה במשטר החום הדרוש לרימה .הרימה שבהרכבה השנייה מוצאת בתוך התא שפע .מזון בעל איכות מתאימה ,ובטמפרטורה הדרושה. ומכיון שלאחר ההרכבה הראשונה מצוי בגביעים שפע מזון ,אפשר להוציא חלק ממנו ,ללא כל חשש.
שיטה זו נבדקה בתחנה לחקר הכוורנות באוקראינה .לדבורית־אומנת, שהוכנה מבעוד יום ,הגישו בבוקר השכם גביעים עם רימות .באותו יום, כעבור 9שעות ,הוציאו מחצית מן הרימות ובמקומן הונחו .רימות אחרות בנות יום .המחצית האחרת נשארה כדי לשמש קבוצת־היקש. בקבוצת רימות־הניסוי — עם הרכבה כפולה — אומנו ונחתמו 11 מלכות ,ובקבוצת־ההיקש —׳ .10המלכות שהגיחו נותחו. ,והוצאו מהן שחלות הביצים כדי למנות את צינורות הביצים שבשחלה .נמצא ,שבקבוצת ההרכבה הכפולה היו 195צינורות ביצים בכל שחלה ,ובקבוצות־ההיקש — 167.6 ביצים .משמע ,שעל־ידי הרכבה כפולה קיבלו מלכות ,שמספר צינורות־ הביצים אצלן היה גדול ב־.16%
כלוב בקיעה לפנינו מסגרת בקיעה ,המכילה 24כלובי בקיעה .בתוך הכלוב מצויים שני נקבים .הנקב העליון משמש להכנסת תא־המלכה ,והצדדי — להכנסת מזון בשביל המלכה הצעירה ,שתגיח בתוך הכלוב.
תמונה .16 ממגרת
המכילה
24
כלובי־בקיעה.
כאשר משתמשים בתאי־מלכה חתומים ,מוציאים אותם מתוך הכוורת של הדבורית־האומנת רק יום לפני הבקיעה .לא פעם יקרה ,באומנת .מסיימת,
גידול דבורים
186
תמונה .17כלוב בקיעה .העיגול חמקווקו, למעלה ,מראה את מקום הפקק .למטה מימין נראה חור ,להגשת ממתק בשביל המלכה שתגיח.
שהעמלות הזקנות מכרסמות את תאי־המלכות .הכלוב משמש הגנה על התאים האלה .את המסגרת עם הכלובים יש לתלות בין שתי חלות־ולד ,כדי שתישמר הטמפרטורה הדרושה להם.
אם מחליטים להשתמש במלכות צעירות — יש לתת להן לבקוע בתוך הכלוב .אם המלכות עתידות לשהות בכלוב יותר מ״ס! ימים .אנו מציידים אותן בממתק.
תמונה .18 לעצמן מוצא.
תאים שמתוכם הגיחו המלכות .הן מכרסמות את קצה התא ופותחות
העוסקים בגידול מלכות בקנה־מידה גדול נוהגים להכניס כלובי־ בקיעה עם תאי־מלבה לתוך מדגרה .כמובן׳ יש לדייק שיישמרו בה התום והלחות הדרושים.
187
דרכי רבייה
תמונה
.19
תאים שהרסה המלכה ,שהגיחה ראשונה .המלכות שבתוך התאים ועקצו למוות ולא הגיחו.
הבנת ממתק את הממתק הנזכר לעיל ,שישמש מזון למלכה שתגיח בתוך הכלוב, מכינים כך :לוקחים אבקת סוכר. ,מוסיפים לה דבש גוזל (בלתי קרוש), לשים יחד ומקבלים בצק ■רך .מוסיפים ללוש ,ומוסיפים מעט־מעט עוד אבקת סוכר ,עד שיתהווה בצק קשה למדי ,שלא ישתפך ולא יהיה פריך. במידת הצורך מוסיפים דבש או אבקת סוכר ,עד שתתקבל המוצקות הדרושה .המתכונת הטובה ביותר היא שליש דבש ושגי־שלישים סוכר. לתוך הנקב הצדדי של בל כלוב מכניסים פירור ממתק בגודל מחצית הזית. בשעת הכנת הממתק יש להקפיד ,שהדבש יהיה מכוורת בריאה ,שאינה נגועה במחלות .אם הכוונה להשתמש בתאי־מלכה בשלים לפני הבקיעה — אין צורך בממתק ,ויש לסגור את הנקב הפתוח ,בדונג או בנייר.
הבוורית בשם כוורית אנו קוראים לכוורת קטנה׳ שקיבולה כמחצית הקיבול של
כוורית תמונה .20 שיכון נחיל ,מכילה חלות.
לשם 6—5
תמונה .21כוורת רגילה ,מחולקת במחיצה לשני חלקים לשיכון שני נחילים .מכל צד תלויות שתי חלות ומאכילה פנימית.
גידול דבורים
188
כוורת רנילה ,כלומר 6—5־מסגרות■ ,ובתוכה נמצא נחיל בתהליך התפתחותו. באשר הנחיל מתפתח — צר המקום בכוורית מלהכיל את כל הדבורים, ואז יש להעביר את הנחיל לכוורת רגילה. אפשר להתקין כוורית על־ידי חלוקת ארגז הכוורת לשניים או גם לשלושה חלקים .זה נעשה כך :מכניסים לתוך ארגז הכוורת מחיצה, המחלקת אותו לשני חלקים שווים ,שבכל אחד ,מהם אפשר יהיה להכניס 5חלות .אפשר גם לתכנים שתי מחיצות ,ואז נקבל 3מחלקות ,כל אחת ל־ 3חלות .המחיצה צריבה להיצמד אל התקרה ,הרצפה והדפנות ,באופן שלא יישאר סדק־מעבר לעמלות ממחלקה לשכנתה .כל מחלקה יש לכסות
החצים מראים את כיוון הפתחים,
מלמעלה (מתחת לתקרה) בפיסת אריג נפרדת ,כדי שאפשר יהיה לבקר כל מחלקה לחוד ,בלי להפריע לשכנתה ,וכדי שבעת הביקור לא יעברו .דבורות ממחלקה למחלקה.
לכל מחלקה מתקינים פתח משלה ,וכל פתח מופנה לכיוון אחר .פתח אחד יכול להישאר בתוך ,משקוף הכוורת; את האחרים עושים על־ידי חתכים ברוחב של ■ 3—2סנטימטרים ברצפה. הכוורית הבודדת ,בעלת 6—5חלות ,נוחה יותר לעבודה :אפשר להעבירה ממקום למקום ,וקיבולה מספיק להחזקת הנחיל זמן ממושך .לעומת זה ,היתרון של קבלת כווריות על־ידי חלוקת כוורת רגילה הוא ,ששיטה זו זולה יותר .רצוי שבדופן הקדמי של הבוורית יהיה חלון מרושת ,בקוטר של 3ס״מ ,כדי לספק אוויר לדבורים הכלואות.
אם זקוקים למלכה מופרית בלי דבורים — מוציאים ,מלכה מאחת המחלקות ,מסלקים את המחיצה ומאחדים את העמלות שלישתי המחלקות. יש לזכור ,שעם התרבות האוכלוסייה תורגש צפיפות בבוורית ,והנחיל עלול לברוח .יש למנוע זאת על־ידי העברת הנחיל לכוורת רגילה ,במועד הנאות.
דרכי רבייה
189
מילדי הכדורית כדי שהכוורית תוכל לקלוט מלכה (או תארמלבה חתום)׳ יש לשכן בה דבורים .בזמן מילוי הכוורית יש לזכור: א) לתוך הכדורית ׳מכניסים בעיקר עמלות צעירות;
ב) אין להכניס לכוורית חלות המכילות ביצים או .רימות פתוחות; ג) רצוי להכניס לתוכה חלת ולד חתום. ממלאים את הכוורית כשמזג־האוויר חם ובעונת פריחה בטבע וכשיש אגירה׳ אפילו לא כבדה — אך מתמדת .בהעדר תנאים אלה עלול להתפתח שוד במכוורת ן השודדות יתנפלו על הכווריות ויריקו אותן עד טיפת הדבש האחרונה .עמלות צעירות נוטות לקלוט את המלכה שהוכנסה אליהן ,מה שאין כן זקנות; אלו רגישות מאוד לריחות ,ולא תמיד נוהגות הכנסת אורחים נאה כלפי המלכה הצעירה .גיל צעיר של העמלות הוא ערובה לקליטת המלבה.
דבורית שנשארה יתומה תקופה ממושכת — הופכת לזכורית; כלומר, עמלה מתחילה להטיל ביצי זכרים .לאחר זה יקשה מאוד לתקן את הדבורית. כאשר מכניסים מלכה צעירה לדבורית זכורית ,על״הרוב אין דבורית זו מקבלת אותה .העמלות מסתכלות בה ,בודקות ומרחרחות אותה •מכל צדדיה, ומשהוברר להן שזו מלכה זרה •— הן מתחילות להתרוצץ סביבה ,רודפות אחריה ,מצטופפות בגושים ויוצרות צנפה חיה ,המקיפה את המלכת ולוחצת עליה ומונעת ממנה את חופש התנועה .העמלות נוהגות מנהג דרך ארץ כלפי המלכה ,אינן פוגעות בחלקי גופה השוגים (כפי שהן נוהגות לגבי זכרים חסרי־ישע) ,אלא אופפות אותה עד כלות נשמתה .כתוצאה מאפיפה זו גוועת המלכה ברעב.
סדר מילוי הכוורת יהיה כזה; ניגשים לדבורית מאוכלסת ,מוציאים ממנה חלת ולד חתום ועוד שתי חלות המכילות ריפתה ודבש .את חלת הוולד תולים בין שתי החלות האחדות .נוסף לכך מנערים אל תוך הכוורית עמלות צעירות; את אלה מוצאים על־גבי חלות עם ולד פתוח מכל הגילים. אם אין די חומר בכוורת אחת — אפשר לאסוף אותו משתי כוורות ואף מיותר .עמלות צעירות מכוורות שונות מצטרפות יחד בקלות. לאחר הכנסת החלות לתוך הכוורית והוספת עמלות צעירות — סוגרים את פתח תכוורית בעשב ומכניסים אותה לתוך בניין או תחת סככה ,למקום מוצל מקרני השמש .הכדורית צריבה להימצא שם שעות אחדות ,רצוי — עד לפנות־ערב .עם רדת היום מעמידים אותה במקומה הקבוע ופותחים לה פתח צר ברוחב של 2—1ס״מ .במשך הזמן שהכוורית היתה סגורה והדבורות כלואות ,הן התרגלו לתנאים החדשים ,החלו להרגיש ביתמותן, וזה ■מכשיר אותן לקבלת מלכה (או תא־מלכה בשל) .לאחר פתיחת הבוורית יתפרצו הדבורות החוצה .עמלות־חוץ יעופו לאסוף אוגר ,אך לא יחזרו אל הכוורית ,כי אם אל הכוורת שממנה הוצאו .כתוצאה מזה יישארו בכוורית
גידול דבורים
190
עמלות צעירות בעיקר .כעת על הכוורן להכניס לכוורית מלכה צעירה או תא־מלכה בשל.
ניצול
1 7ק1111קנ עומד איש המטע לעתים קרובות לפני בעיות של האבקה בגידול שקדים ,דובדבנים ,שזיפים ,תפוחים ,אגסים ועוד. אחדים ■מזני הצמחים האלה אינם עושים פיירות בהאבקה עצמית .במקרים אלה מייעצים להכניס לגני הפרי כוורות דבורים ,כדי להבטיח את ההאבקה. למעשה כבר נפוץ המנהג לגדל דבורים לטובת תנובתם של עצי תרבות. במקרים אלה יש לייעץ למגדלי העצים׳ לבל ירססו בשעת הפריחה את
יחסי גומלין בין הדבורה והצמח
217
העצים בחמרים העלולים להרחיק את הדבורים מהפרחים ולהזיק לדבורים עצמן *. עזרת הדבורים חשובה מאוד גם להפרית גידולים חקלאיים שובים בשדות מזרע וגינות ירק :תלתן ,אספסת ,חמניות ,כותנה ,ירקות ממשפחת הדילועיים ועוד .ניסויים שנעשו בארצות שונות הוכיחו ,שפעילות הדבורים בהאבקה מגדילה את היבולים וגם משפרת את איכותם .במיוחד חשוב הדבר בקשר עם גידול זרעים .בנוכחות דבורים ,יבול הזרעים רב יותר ואיכותם . ** בארצנו טובה יותר .ניסויים בשאלה זו נעשו גם * ראה פרטים "הרעלות דבורים". "* פרטים להלן ,בפרק "הדבורה בשירות החקלאות".
פילן תש1ג 0x^8831-1x6
8311111^ 1116 (!116011,
החנקת המלכה על ■ידי הצטופפות סביבה בצורת בדור
א?£ז הפריה —
עיין כוורית הפריה
בית3
£111x31166 6163-1;,
8X^3^81111
קרש דק עם שני חתכים ,אשר מהווים את מקום הכניסה לכוורת
01^37ק3
3סמת
,־01113, £1370111־£1
צירוף של טעם וריח
8^^^^3קx
גג
,ת00761001 ,
הכיסוי העליון של הכוורת ,על־הרוב מצופה פח
גביע
^0611 6117
x608x3נן,
היסוד לבניית תא־מלכה
83, 85160883ק^16
ג$ת
,מ1גו1£מ1ן81
הפסולת הנשארת במכבש קיטור ,לאחר התכת החלות
685־1ץק7
0116,־01
׳הזכר ■ממשפחת הדבורים
ךב1ךים ת1עים
ןןמ־דץק,01168 7
#310111x651166X1 8368113,1106,
החומר ,שמלכה מפרישה מגופה .תחושת חומר זה מלכדת את הדבורית. בהעדרו מתחילה הדבורית לאמן מלכה חדשה
6מר רביד, ביצים או רימות המיועדות לאימון מלכות
טל־דב׳ש
062,33468313 1364ק 36£83833י
יעיי'
^"1׳1364 8 60
50X167^617,
001X16 1101167,
חלת דונג מלאה דבש
י^רית
66X1133
86050X1 610X167,
חלה קטנה עם ■תאי דבש חתומים ,נמכרת עם מסגרת קטנטונת נדרמז־סקחסס
1(6)1116611,
הוצאת המלכה מתוך הדבורית•
^17
336^10804
4333,ז3360
181;,־566^661(61', 3.513,1
המחזיק במכוורת והמטפל בה
פוךךר3ין
?566 6666)161
העוסק במלאכת הרבייה — גידול מלכות ,נחילים וכד׳
פורת מבנה העץ ,בעל קומה אחת או יותר ,שבתוכו משכנים את הדיבורית
363ץ
5176,
מלון המונחים
353
כןרת־^חן
040x014 74611קז־מס^
80316 11176,
כוורת המוצבה על מאזניים ,לשם הסתכלות במצב הפריחה
פרדת־־ תצפית
464ץ
. 1136410437648x8111 ,111¥6מ10׳13861¥3,1ס
כוורת בעלת חלה אחת ,שקירותיה זכוכית ,ודרכם רואים את כל הנעשה
בפנים
כיייף* ???1ית
£!011£ 1)163 !11¥6,
כורת הבנויה רק קומה אתת ,מכילה 20מסגרות ויותר
פ־ורית כיפריה
11>3׳1^8410־1^4670
5367 11401638,
כוורת זעירה ,עם .מסגרת קטנה ,מכילה כמה מאות עמלות ,משמשת לצרכי הפרית המלכה
?אב
* בקיעד
01-1^3י1־16נ:א
.£ 03$6,מ81־1גן^
כלובית קטנה ,שבתוכה מגיחה •המלכה ■מתוך -תאה
04x3ז׳ס^
?לובית
>2116611 03§6,
כלוב קטן מרושת ,לכליאת המלכה
?ז
111¥6 81311)1,
מעין ספסל ,שעלוו עומדת הכוורת
x64x3קת
פפיוז
0011,ק111£ 8ת013401 484803333
כף קטנה להעברת טיפת דבש או מזון מלכות בשעת ■ההרכבה (לצרכי
■גידול •מלבות)
לילית*
x4670xx3מ34883ק4ח0
31 03$6,ע1ק8
כלוב לולייני להכנסת המלכה בשביל להגן עליה !מהעמלות ,או להכנסת
תא־מלכה לפגי הבקיעה ?6100
X3ע61ק ?31161^311080X33 01